מקור משנה חולין ג׳:ד׳
4 וְאֵלּוּ כְשֵׁרוֹת בָּעוֹף. נִקְּבָה הַגַּרְגֶּרֶת אוֹ שֶׁנִּסְדְּקָה, הִכַּתָּהּ חֻלְדָּה עַל רֹאשָׁהּ, מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה, נִקַּב הַזֶּפֶק. רַבִּי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִטָּל. יָצְאוּ בְנֵי מֵעֶיהָ וְלֹא נִקְּבוּ, נִשְׁתַּבְּרוּ גַפֶּיהָ, נִשְׁתַּבְּרוּ רַגְלֶיהָ, נִמְרְטוּ כְנָפֶיהָ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם נִטְּלָה הַנּוֹצָה, פְּסוּלָה:
פירוש ים של שלמה על חולין ג׳:ד׳
4 דין קרום שעלה מחמת מכה בושט אינו קרום וכן בכ"ט שהנקבים פוסלים שם לעניין בדיקה בס"ד כבר נתבאר בפ' השוחט סי' ג':
5 אמר רבה קרום שעלה מחמת מכה בושט אינו קרום ולאו דוקא בושט אלא בכל שאמרנו שהנקב פוסל בהן ואמר רבה ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים נ"מ לס"ד בפ' השוחט סימן ג' כתבתי שלדעת רש"י אף בנקב אין לו בדיקה מבחוץ וכן ראוי להחמיר ומסיק האי ס"ד דאתא לקמיה דרבה בדיק ליה מאבראי א"ל אביי והא מר הוא דאמר ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים אפכיה ובדקיה ואשכח עליה תרי קורטי דדמא וטרפו ורבה לחדודי לאביי הוא דקאתי והנהמ"ש פה בא"ז ואין אנו בקיאין בבדיקת הושט וכל עוף דאת' לקמן וממסמס קיעיה דמא אני אוסרו כ' לעיל בפ' השוחט בסי' ג' והא דס"ד פירש"י דאף לבהמה איכא תקנתא בבדיקה דבשלמא גבי נקב א"ל דילמא במקו' נקב קא שחיט אבל גבי דרוסה כיון דמקומו מאדים אפי' שחט בו מ"מ יש היכר במשהו וכ"כ העיטור דאף בבהמה יש בדיקה בס"ד דמינכרא מילתא והתו' כת' דלא יתכן לומר כן לפי מ"ש לעיל בפ' השוחט בעובדא דבר אווזא ואני כתבתי לשם שדעת התוס' בפי' ריב"א עיקר ולא אהני בדיקה בס"ד בהמה: